לצאת לחופשה בלי הילדים

לקראת בואם של החגים מגיעות אלי  פניות מצד הורים לילדים צעירים הרוצים קצת זמן לנפוש בנפרד מילדיהם, אך מודאגים מהשפעות אפשריות של היעדרותם. אף שאני מאמין שחשוב לבחון כל מקרה לגופו, חשבתי לרכז עבור אותם הורים סקירה קצרה בנושא. בסקירה זו אגע בקצרה  שלוש סוגיות חשובות:

  1. משמעות הקשר וקביעות הקשר עם ההורה בשנות החיים הראשונות.
  2. מה ניתן לעשות ועל מה חשוב לחשוב כדי לסייע לילד להתמודד עם היעדרם של ההורים?
  3. מה נחשב לפרק זמן סביר לחופשה ללא הילדים?

תלות הילד בהורה בשנות החיים הראשונות

כל הילדים תלויים במבוגר המטפל לשם הישרדותם. האינסטינקטים של ילדינו מאותתים להם שבהיעדרו של המבוגר המטפל הם עלולים שלא לשרוד. בשנת  החיים הראשונה הילד בדרך כלל יוצר את קשר התלות תחילה עם דמות אחת ובהמשך עם שתי דמויות (בדרך כלל האמא והאבא) גם בשל יכולותיו הקוגנטיביות והרגשיות המתפתחות. בשנים הקרובות הילד ייצור קשרים משמעותיים עם דמויות משמעותיות נוספות (סבא וסבתא, אחים, הגננת וכו'), אך בדרך כלל ההורים יוותרו הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו עוד שנים רבות. ניתן להתבונן על תהליך הגדילה של הילד כתהליך של מעבר איטי והדרגתי מתלות מוחלטת בדמות המטפלת לעבר תלות חלקית ולבסוף אל עבר עצמאות. אף שתהליך זה קיים בכל ממלכת החי, הרי שאצל בני האדם תקופת התלות של הילד היא ארוכה במיוחד ונושאת חשיבות מיוחדת להמשך התפתחותו (יש שיאמרו שהיא נמשכת, במובנים מסוימים, אפילו עד העשור השלישי לחיים :) ). למען האמת, ניתן לומר ששורשי חוויית הביטחון והדימוי העצמי של הילד הבוגר מעוגנים גם בחוויית הביטחון שבנה בינקותו, בכך שדמות המבוגר המטפל תהיה נוכחת וזמינה בעת צורך.

לבסוף, חשוב לזכור שמבחינה קוגנטיבית ורגשית, תינוקות וילדים קטנים מתקשים להחזיק לאורך זמן את דבר קיומו של ההורה בהיעדרו ועל כן פרידה ארוכה מידי עלולה לפגוע בהם ולהוביל לתחושת איום ובלבול גדול מאוד ואפילו לחוויה של חרדה קיומית. במקרים כאלו של היעדרות ארוכה של הורים טרם זמנה, נראה לעתים קרובות היצמדות של הילד לדמות אחרת (לדוגמא סבתא או סבא), אך הילד עלול לאבד חלק מהאמון והביטחון שרכש בכך שהדמות המטפלת נמצאת שם כאשר הוא זקוק לה.

כללי עשה ואל תעשה לקראת יציאה לחופשה

לקראת יציאה לחופש ישנם מספר דברים שחשוב שנחשוב עליהם כהורים על מנת שנוכל לסייע לילד לצלוח את הפרידה בשלום. במיוחד חשוב שנסייע לתחושת השליטה של הילד דרך שמירה על שגרת יומו ודרך הכנה נכונה לחופשה (סביבה צפויה וידועה תורמת לתחושת שליטה). כמו כן, חשוב שנסייע להנכיח את הדמות ההורית באמצעים שונים, גם במהלך החופש כדי לסייע לתחושת ההחזקה של הילד.

  1. הכנה של הילד לחופשה הצפויה – מספר ימים עד שבוע לפני היציאה לחופש (בהתאם לגילו של הילד – ככל שהוא גדול יותר ניתן להכין זמן רב יותר מראש) כדאי לספר לילדים צעירים על החופשה המתוכננת – חשוב לספר לילדים לאן את נוסעים, לכמה זמן, אם מי והיכן הם יישארו וכיצד תשמרו על קשר, בהתאם לגילם ויכולתם.  ביום הפרידה חשוב לא "להעלם" בזמן שהילד ישן, אלא לעשות הכנה מוקדמת להיפרד ממנו כראוי, גם אם זה קשה.
  2. הדמויות הנותרות לטפל בילד – עם נסיעת ההורים הילד זקוק לדמויות מוכרות שבהן הוא בוטח שילוו אותו. זהו לא הזמן להכיר לילד מטפלת חדשה, או להחליף בין דמויות מטפלות רבות.
  3. מסר של אמון בדמויות המטפלות – הורים רבים, באופן מובן, לעתים חשים תחושות של אשמה וחרדה לקראת הפרידה מהילד. אף שקשה להימנע מהתחושות הללו, חשוב לשים לב שאנחנו מעבירים מסר של אמון מלא בילד ובדמויות שנותרות לטפל בו. אם נשדר לילד שאנחנו חרדים ולא סומכים על הדמויות המטפלות, אנו עלולים להגביר את החרדה שלו מהפרידה.
  4. לא לצאת לחופש בתקופות מעבר ובזמנים של חוסר יציבות– כאמור, אחד מהדברים החשובים והמהותיים ביותר לתחושת הביטחון של ילדינו היא החוויה שסביבתם מוכרת וצפויה. על כן, נשצדל מאוד לא לצאת לחופשה בתקופות מעבר, כגון כניסה למסגרת חינוכית חדשה או מעבר דירה.
  5. שמירה על שגרה – כדאי שהילד ישמור על שגרת יומו, כמה שיותר במהלך החופשה. כך, מומלץ שהילד יישאר בבית וימשיך את פעילויותיו היומיומיות כמו הליכה לגן. במידה והדבר אינו אפשרי, מומלץ מאוד לשלוח את הילד עם חפצים משמעותיים, כגון צעצועים אהובים ובוודאי עם חפץ מעבר, במידה ויש לו כזה ("שמיכי"). בנוסף, אם הילד אינו רגיל לשהות זמן ממושך עם סבא וסבתא, כדאי עוד טרם החופשה להרגיל אותו לכך לזמנים קצרים יותר ולראות כיצד הוא (ואתם) מגיבים לפרידה.
  6. שמירה על קשר טלפוני – מומלץ מאוד לקיים שיחה יומית קבועה עם הילדים (אפשר גם בסקייפ כדי שתוכלו לראות האחד את האחר). גם אם אתם נתקלים בתגובה כועסת, היא עדיפה על תחושת הנתק וההיעדר. בנוסף בהחלט אפשר לאפשר לילד להתקשר להורים גם בזמנים אחרים, אם הוא מעוניין בכך.
  7. אופנים נוספים של שמירה על קשר – אפשר לקנות לילדים קטנים מספר מתנות קטנות מראש (מחנויות "סטוק והכל בדולר" למיניהן), אותן ההורים "שולחים", מתנה אחת בכל יום. (וניתנות למעשה על ידי מי שנשאר לטפל בילד). לבני שנה וחצי ומעלה ניתן להשאיר גם מכתב לכל יום שאפשר להקריא להם. ניתן גם להשאיר לילד תמונה של ההורים במגירה.
  8. המחשת הזמן של החופשה – מאחר וילדים קטנים מתקשים לשמור על תחושת זמן ורצפיות ברורה ניתן להשתמש בחפץ קונקרטי שיסייע להם לזהות כמה זמן חלף ומתי ההורים צפויים לחזור. כך לדוגמא, ניתן לעשות טבלא שבה מסמנים X בכל יום שחולף או לקחת קופסא עם חרוזים ובכל יום להוציא חרוז.

ובכל זאת לכמה זמן אפשר לנסוע?

קשה מאוד לכמת לכמה ימים כדאי לנסוע רק לפי גיל הילד וחשוב לשקול כל מקרה לגופו. במקרה של התלבטות לעתים התייעצות קצרה עם איש מקצוע המתמחה בעבודה טיפולית עם ילדים, יכולה לסייע מאוד. בין השאר חשוב לשקול על בסיס ההיכרות עם הילד, עד כמה הוא בדרך כלל מתקשה עם מצבי פרידה ומה טיב הקשר שלו  עם הדמות שנותרת לטפל בו (לדוגמא אם מדובר בסבתא שמטפלת בו הרבה מאוד, יש בכך יתרון משמעותי). עם זאת, ניתן להגיד ברמה של כלל אצבע שעד גיל שנה ובמיוחד בין גיל חצי שנה לשנה לא מומלץ לצאת לחופשות בלי הילד, וודאי לא לחופשות ארוכות מלילה אחד. בגילאי שנה ושנתיים מומלץ שלא לעזוב את הילד ליותר ממספר ימים לכל היותר, כאשר באזור גיל שנתיים ילדים בדרך כלל יכולים להעזר באופן משמעותי בתיווך נכון והסבר מן ההורים. עם זאת, סביר להניח שהם עדיין יתקשו מאוד לתפוס את ממד הזמן ואורך החופשה והדבר עלול להקשות עליהם רגשית. החל מגיל 3 בדרך כלל ניתן לראות כבר יכולת טובה של הילד לשמור על תחושת הקיום של ההורה לאורך זמן וניתן כבר לצאת לחופשות בנות שבוע. החל מגילאי 5 ו-6 ניתן לשקול להאריך את החופשות גם לזמנים ארוכים יותר, בהתאם ליכולותיו של כל ילד.

לסיכום

אין שום דבר רע בכך שהורים מבקשים לעצמם קצת זמן ומרחב ולעתים קרובות חוויית החופש מאפשרת להורים לחזור לקשר עם ילדיהם עם כוחות מחודשים והנאה גדולה יותר. עם זאת, לפני היציאה לחופשה חשוב לשקול ולהבין מה פרק הזמן המתאים ליציאה לחופש וכיצד ניתן לסייע לילד בתקופה המאתגרת? חשוב גם להיות מודעים לקשיים המובנים של הורים רבים לעזוב את ילדיהם ולהתעוררות של תחושות של חרדה ואשמה, שגם עלולות לגרום להורים לשדר לילד מסרים סותרים שיבלבלו אותו. לבסוף, עם  החזרה מחופשה (עם מתנה נחמדה) אנו עלולים לפגוש גם את כעסו של הילד. למען האמת ייתכן שהילד יביע כעס, עצב או יתנהג בצורה לא אופיינית בימים לאחר החזרה, לא תמיד בהקשר שניתן יהיה לזהות מידית כקשור לעזיבת ההורים וחזרתם. בזמנים כאלו חשוב לגלות הבנה ואמפתיה ולתת תוקף לתחושותיו של הילד (ראה מאמר העוסק בהקשבה). חשוב גם לאשר את אהבתנו ואת העובדה שהתגעגענו לילד ולתת לו את הזמן שהוא זקוק לו.

חופשה נעימה :) .

 

 

הבא